שיווק לחו"ל הוא נושא חשוב ליצרן הישראלי בעיקר בגלל גודלו המצומצם של השוק המקומי. אך כדי להצליח בשווקי חו"ל נדרש היצואן להתמודד עם סיטואציה עסקית מורכבת הרבה יותר מזו שבשוק המקומי. עקרונות השיווק אמנם זהים אך אופן היישום שונה מהותית משוק לשוק.

לכאורה, חדירה לשוק זר דומה להתרחבות לפלח שוק חדש בישראל, אך לא כאלה הם פני הדברים. שיווק בינלאומי טומן בחובו קשיים וסיכונים נוספים, שאינם קיימים בשוק המקומי, ונובעים בעיקר מהצורך של היצרן להתאים את עצמו לתנאים חדשים ושונים של כל שוק יעד, ולפעמים אף של פלחי שוק שונים באותו שוק יעד.

שיווק לחו"ל הוא תהליך יזום ושיטתי של סיפוק צרכים ורצונות של לקוחות מטרה בשוקי יעד זרים ביעילות רבה יותר מהמתחרים.

"תהליך יזום" – שיווק לחו"ל אינו רק מענה לפניות של לקוחות, אלא בעיקר תהליך יזום של איתור לקוחות פוטנציאליים ופנייה אליהם, כדי לשכנעם שמוצרינו עדיפים על פני מוצרי הספק הנוכחי שלהם.

"תהליך שיטתי" – תהליך מסודר וממוקד לאורך זמן יניב תוצאות. לא "ירי לכל הכיוונים", אלא התמקדות במטרות מזוהות היטב.

"צרכים ורצונות של לקוחות מטרה" – שיווק דורש זיהוי של אותה קבוצת לקוחות שבה נמקד את מאמצינו. מאמצים אלה יהיו אפקטיבים רק אם נבין לעומק את דרישות הלקוחות. ההתמודדות עם אתגר זה קשה יותר בשיווק לחו"ל מאשר בשיווק לשוק המקומי.

קשיים ובעיות בשיווק בינלאומי

פעילות השיווק הבינלאומית מורכבת יותר משיווק בשוק המקומי בגלל הגורמים הבאים:

• סבירות גבוהה לדרישות שונות מלקוחות בשוקי יעד שונים
• פערים תרבותיים בין היצואן, הלקוח הסופי וערוצי ההפצה, המקשים על הבנה וניתוח של סיטואציות עסקיות
• שפות שונות
• אתיקה עסקית שונה מהאתיקה העסקית שהיצואן מורגל בה
• שיטות הפצה שונות ומגוונות
• מרחקים גדולים בין היצואן ללקוח, שבגללם השילוח, הדוקומנטציה והביטוח יקרים יותר ומורכבים יותר ללימוד
• שיטות מימון ותנאי תשלום שונים
• הבדלי שעות, המקשים על תקשורת אפקטיבית

יצואנים רבים מתחילים את פעילות השיווק ללא הבנת מורכבות האתגר, ללא איסוף מידע וללא הכנה מספקת.

כדי למנוע טעויות שעולות ממון רב מומלץ ליצרן השואף לפעול בחו"ל לבצע בדיקת מוכנות לייצוא.

מוכנות ליצוא – בדיקה עצמית

לפני תחילת השיווק לחו"ל על היצרן לבצע פעולות הכנה רבות. פעולת הכנה ראשונית הכרחית היא הערכת פוטנציאל היצוא שלו. פוטנציאל היצוא של עסק הוא מידת יכולתו לתרגם הזדמנויות עסקיות בחו"ל למכירות ברווח, כלומר, לא רק קיום ביקוש תיאורטי למוצרים בחו"ל, אלא גם יכולתו של העסק לשכנע את לקוחות המטרה שהוא עדיף על פני מתחריו.

לכאורה, פתוחות בפני עסק ישראלי קטן הזדמנויות עסקיות כמעט בלתי מוגבלות בשווקים אדירים, אלא שכדי למצות ולו חלק קטן מהן, חייבים להתקיים תנאים חיצוניים מסוימים, ועל העסק להיות בעל יכולות פיננסיות ומקצועיות, שיאפשרו לו לנצל הזדמנויות אלה.

לכן חובה על כל עסק לבדוק באיזו מידה מתקיימים אותם תנאים חיצוניים ובאיזו מידה יש בידיו אותן יכולות פיננסיות ומקצועיות שיצדיקו ויאפשר את ההשקעות הרבות הנדרשות לתהליך. בדיקת מוכנות כוללת שני ממדים:

• מוכנות הארגון
• מוכנות המוצר

מוכנות הארגון (ORGANIZATIONAL READINESS)

ארגון "המצויד" היטב לקראת שיווק לחו"ל הוא בעל היכולות הבאות:

• יכולת יצור, אשר תענה על הביקושים הצפויים, הן בשוק המקומי והן בשוקי היעד בחו"ל.

• יכולת ארגונית וניהולית: שיווק לחו"ל, בייחוד בתחילת הדרך, מצריך זמן של מקבלי החלטות בכירים. אם השוק המקומי שואב את כל זמן המנהלים, יש להניח שהשיווק לחו"ל לא יזכה לתשומת הלב הנדרשת, או להפך – יזכה לתשומת לב על חשבון השוק המקומי.

• משאבים פיננסיים: שיווק לחו"ל דורש הגדלת ההון החוזר והקצאות הון נוסף לאיסוף מידע, קידום המוצרים, התאמת המוצר לדרישות חו"ל ועוד. לפיכך לא מומלץ להתחיל לשווק לחו"ל כאשר ההון הקיים בקושי מספיק לצורכי השוק המקומי.

• ידע טכני לצורך פיתוח מוצרים חדשים והתאמת המוצרים הקיימים בהתאם לדרישות לקוחות בחו"ל.

• שליטה במיומנות שיווק: ניסיון שיווקי עשיר בשוק המקומי מסייע במידת מה בחדירה לשוקי חו"ל, אם כי הידע שנרכש בארץ מתאים לשוקי חו"ל באופן חלקי בלבד. במציאות, רבות הן החברות הישראליות אשר פונות לשיווק לחו"ל עוד לפני שצברו ניסיון משמעותי בשוק המקומי.

• ניסיון בשיווק לחו"ל ושליטה במיומנויות יצוא: לקחים מהצלחות ומכישלונות בעבר של חברות דומות, הבנת קצב הצמיחה בשיווק לחו"ל ושליטה בשילוח, דוקומנטציה, מכסים וכיו"ב. על היצואן חסר הניסיון לרכוש ניסיון ומיומנויות יצוא בעזרתם של מומחים חיצוניים.

• מחויבות לתהליך: האם השיווק לחו"ל עומד במקום גבוה בסדר העדיפות של ההנהלה? הניסיון מלמד שהצוות הניהולי בחברות אשר הצליחו בשיווק לחו"ל ראה בכך יעד אסטרטגי של החברה, וההנהלה אופיינה ברמת מחויבות גבוהה לנושא השיווק לחו"ל. בחברות שנכשלו בלטו קוצר רוח של ההנהלה, רצון לתוצאות מהירות והקצאת משאבים לא מספקת.

מוכנות המוצר (PRODUCT READINESS)

מוצרי העסק צריכים להיות "בשלים" ליצוא על בסיס אמות המידה הבאות:

• מידת הצלחתם בשוק המקומי: ככלל אפשר לומר, שעסק שמוצריו מבוקשים בשוק המקומי, סיכויו להצליח בחו"ל רבים יותר.

• מבנה העלויות שלהם בהשוואה למוצרים מקבילים בשוקי היעד.

• רמת העיצוב וההנדסה שלהם בהשוואה לסטנדרטים המקובלים בשוק היעד.

• תיעוד נלווה בסטנדרטים המקובלים בשוק היעד – מדריך למשתמש, פרוספקט, מידע על גבי האריזה וכיו"ב, הם חלק בלתי נפרד מהמוצר.

מומלץ ליצרן המעונין לצאת לחו"ל לבצע בדיקה זו בצורה פורמלית או אף בצורה לא פורמלית. במידה והוא מזהה שחסר לו מידע כדי לענות על השאלות לעיל עליו להשקיע מאמץ באיסוף מידע.

במידה והוא מזהה שחסרות לו יכולות שהן גורם מפתח להצלחה, עליו לפתח יכולות אלו בתוך הארגון ע"י לימוד, גיוס כוח אדם בעל ניסיון ושימוש ביועצים בעלי ניסיון.

הניסיון האמפירי מלמד שרוב היצואנים הישראלים קפצו למים מוקדם מדי, לפני איסוף מידע, הבנת תנאי השוק ובניית ארגון שמסוגל להתמודד עם האתגר. ברוב המכריע של המקרים זה עלול להוביל לכישלון.

רק אם התקיים תנאי אחד יש למתכונת פעילות זו סיכוי להצליח – אם המוצר שלך הוא בעל יתרונות בולטים מבחינת ביצועים ומחיר מול התחרות. גם אז אותו יצרן חייב לבנות את עצמו כארגון שיכול להתמודד בהצלחה בשווקים הזרים לאורך זמן. המוצר שברשותו מאפשר לו לעשות זאת תוך כדי ביצוע מכירות.

המאמר נכתב עבור "המדריך ליצואן המתחיל" בהוצאת  מכון היצוא ע"י מר  מיכאל גלי - יועץ לשווק בינ"ל ובעל ניסיון עשיר בקידום השיווק הבינ"ל של חברות הייטק.

שני יצרנים של מוצרים דומים ביצעו עסקת יצוא של תוצרתם.

אחד היצרנים ביצע את עסקת היצוא בתמורה ל- 100 $ ליחידה, ואילו היצרן השני מכר את מוצריו במחיר של 120 $ ליחידה. האם ניתן לומר בוודאות כי יצרן ב' ביצע עסקה מוצלחת יותר ? שהרי התמורה שקיבל גבוהה ב - 20 $ ליחידה מהתמורה שקבל יצרן א' .

התשובה הינה: לא בהכרח. בהחלט יתכן מצב, לפיו העסקה שבוצעה בתמורה ל- 100 $ ליחידה הייתה עסקה מוצלחת מזו שבוצעה בתמורה ל- 120 $ ליחידה אך כדי לתת מענה מדויק לשאלה אנו זקוקים לנתון נוסף. הנתון שחסר לנו הוא : באיזה מתנאי הסחר הבינלאומי (באיזה מתנאי ה- INCOTERMS) בוצעה כל אחת משתי העסקאות.

מה הם אותם תנאי INCOTERMS ומה השלכותיהם על תנאי העסקה?

תנאי הסחר הבינלאומי או בשמם המוכר תנאי האינקוטרמס
(INternational COmmercial TERMS) מהווים למעשה מערכת של 13 קודים שנקבעו ע"י לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), ואשר מטרתם לגשר על פני פערים של נהלים, כללים ותקנות הנהוגות במדינות השונות המהוות צד לעסקאות היבוא והיצוא בין סוחרים ממדינות שונות.

13 תנאי האינקוטרמס קובעים מערכת כללים אחידה וחד ערכית באשר ל-3 נקודות מבחן במהלך מסען של הטובין ממחסני היצואן ועד למחסני היבואן. כל אחד מ- 13 תנאי האינקוטרמס מגדיר באופן ברור:

1. עד איזו נקודה במסען של הטובין יחולו הוצאות המסע על כתפי היצואן, ומאיזו נקודה יחולו הוצאות המסע על כתפי היבואן.

2. עד איזו נקודה במסע תחול זיקת הביטוח על היצואן, ומאיזו נקודה תחול זיקת הביטוח על היבואן. דהיינו עד איזו נקודה במסע, היצואן יצטרך לשאת בנזק שנגרם לסחורה ולהתמודד עם חברת הביטוח, ומאיזו נקודה היבואן הוא זה שיצטרך לשאת בנזק שנגרם ולהתמודד הוא עם חברת הביטוח.

3. עד איזו נקודה לאורך דרכן של הטובין היצואן הוא זה שיצטרך לשאת במטלות השונות הכרוכות בתהליך, ומאיזו נקודה היבואן הוא זה שיצטרך לשאת במטלות השונות. הכוונה לאחריות לביצוע המטלות לא בהכרח לנשיאה בעלויות.

די אם נציין את שני תנאי הקצה על מנת להבהיר ולחדד את הדילמה שהעלינו בראשית דברינו.

EXW - זהו תנאי (EX Works) על פיו האחריות לביצוע כל מטלות המשלוח, הנשיאה בכל העלויות וזיקת הביטוח חלות על היבואן מרגע שהטובין נמסרו לרשותו, עוד במחסני היצואן. אפילו עלות הטענת הסחורה על גבי המשאית או המכולה בחצר המפעל המייצא תחול על היבואן. נזק שנגרם לטובין במהלך ההעמסה יחול גם הוא על היבואן.

מאידך, קיים המצב ההפוך שבו כל העלויות, כולל עלויות שחרור הסחורה מהמכס בארצו של היבואן, וזיקת הביטוח עד הגעתן של הטובין לחצר היבואן חלות על היצואן. תנאי זה נקרא: DDP  (Delivered Duty Paid).

חשוב להדגיש, כי תנאי ה-INCOTERMS אין בהם ולא כלום עם קביעת הנקודה או המועד, שבו עוברת הבעלות החוקית על הטובין מהיצואן ליבואן. כמו כן אין בהם ולא כלום באשר לקביעת מועד התשלום או שיטת התשלום בגין הטובין.

תנאי ה-INCOTERMS פורסמו לראשונה לפני כ- 70 שנה ועברו מספר עדכונים עם השנים. המהדורה התקפה היום הנה מהדורת שנת 2000.

 

מה הם תנאי ה- INCOTERMS לכל עסקה ומה הן נקודות התורפה עליהן יש לתת את הדעת בעת קביעת תנאי ה- INCOTERMS לכל עסקה ועסקה?

בעת סיכום תנאי עסקת היסוד בין היצואן ליבואן, וסיכום תנאי הסחר הבינלאומי שיחולו על העסקה האמורה, חשוב לזכור, כי עם כל החשיבות שיש להם לתנאי הסחר (תנאי ה-INCOTERMS ), הרי שעדיין הם מהווים המלצה בלבד ואין הם מהווים חוק או תקנה בבחינת "כזה ראה וקדש". המשמעות היא, שבמידה ומוסכם כך על הצדדים, הרי שניתן להוסיף הסתייגות מסוימת או הבהרה לתנאי  ה-INCOTERMS המסוים שנבחר.

ככלל לא רצוי לבצע שינויים ואלתורים בתנאים אלה , אולם נביא להלן מספר דוגמאות למקרים בהם רצוי דוקא להוסיף הערה או הבהרה :

בעסקה שסוכמה בתנאי  EX Works עוברת האחריות המלאה על הסחורה מהיצואן ליבואן עם מסירתה במחסני היצואן. מרגע זה כל העלויות וזיקת הביטוח חלות על היבואן. המשמעות היא, שגם עלויות העמסת הסחורה אל תוך המכולה חלה על היבואן, כמו גם האחריות לנזק שעלול להיגרם תוך כדי ההעמסה.

 

מצב זה, שבו היבואן אחראי להעמסה במחסניו של היצואן הינו מצב לא הגיוני . גם מצב שבו נזק שיגרם לסחורה במחסני היצואן בעת המכלתה יחול על היבואן, מהווה אף הוא מצב פרדוקסלי.

הפתרון למצב זה , הינו להקפיד ולהוסיף לתנאי EX Works את המילה LOADED, או כל מונח אחר שמשמעותו הינה שאמנם מקבל היבואן את האחריות לסחורה בחצרי היצואן, אולם רק לאחר שזו שהועמסה למכולה. עלויות ההעמסה וזיקת הביטוח כל עוד הסחורה לא מועמסת , חלות על היצואן.

מאידך בתנאי ההפוך-  DDP , מחוייב היצואן לספק את הסחורה במחסני היבואן. על כתפי היצואן חלות בין השאר כל עלויות שחרור הסחורה מרשויות המכס בארץ היבוא. נוצר לפיכך מצב לפיו היצואן, אשר קרוב לוודאי כי איננו רשום כעוסק מורשה לצרכי מע"מ בארץ היבוא לא יוכל לקזז את מס הערך המוסף אותו שילם כחלק מעלויות השחרור.

 

על מנת להימנע ממצב זה, טוב יעשה היצואן המוכר בתנאי DDP אם יוסיף לתנאי זה הערה כי אין הוא כולל את תשלום המע"מ.

עסקה שנעשית בתנאי CIF או CIP מחייבת את היצואן לרכוש את פוליסת הביטוח לעסקה. למרות זאת, בעסקה שבוצעה בתנאיIF או CIP עוברת זיקת הביטוח מהיצואן ליבואן עוד בארץ היצוא, עם מסירת הטובין למוביל או עם הטענתם על האוניה.

כל נזק שיגרם לטובין במהלך ההובלה הראשית יחול על היבואן. היבואן הוא זה שיצטרך להתמודד עם חברת הביטוח, בהסתמכו על פוליסת הביטוח שנרכשה ע"י היצואן. יש להניח כי היצואן ירכוש במקרה כזה את הפוליסה הזולה ביותר, בעלת הכיסוי הנמוך ביותר. גם ברכישה של הפוליסה הזולה ביותר יצא היצואן ידי חובתו ע"פ תנאי ה-INCOTERMS הנ"ל.

היבואן, אשר יהיה זה שיצטרך להתמודד עם חברת הביטוח, בהתבססו על הפוליסה בעלת הכיסוי המינימאלי שהוצאה לו, זכאי (ואף רצוי שיעשה זאת) לציין בנוסף לתנאי ה-INCOTERMS הרלוונטי גם את סוג הכיסוי הביטוחי הנדרש על ידו. (למשל כיסוי מסוג A. MAXIMUM COVER).

מהדוגמאות הנ"ל ניתן ללמוד עד כמה חשוב להבין עד תום את המשמעויות של תנאי ה- INCOTERMS השונים. לפעמים מילה אחת עושה את ההבדל.

 

 

חיים פרי הוא יועץ לחברות בנושאי יצוא ויבוא ומרצה ליבוא ויצוא מטעם מט"י. ליצירת קשר:  sphera@inter.net.il

 

 

 

 לראש העמוד

 

---

 

הצד האפל של היבוא...       דרישות תשלום וקנסות - ליבואן

 

מה הם דרישות התשלום של רשויות המס על היבוא? אלו קנסות מוטלים על אי דיווח על סחורות?

 

מאת רו"ח יואל אנסבכר

 

כבעל עסק, בוודאי כבר קרה שקיבלת דרישת תשלום משלטונות המס אך הבנת את משמעותה רק לאחר שאיש המקצוע (רואה חשבון, עורך דין, עמיל מכס, יועץ מס) שאל: "מה הצבע של הטופס ?" ועל ידי כך איבחן את מקור הטופס ואת דחיפותו.

דרישות תשלום מופיעות בכל ענף ובכל תחום בו אנו פועלים. במאמר זה נציג את אופיין של דרישות התשלום של רשויות המס המתייחסות לפעילות היסטורית של היבואן.

דרישת גרעון
דרישת גרעון הינה דרישה על יבוא עבר של היבואן. על פי דרישה זו על היבואן לשלם חוב מיסי יבוא בגין שחרורים שנעשו בעבר כאשר לעיתים הטובין בגינם מוגשת דרישת תשלום זו כבר שווקו על ידי היבואן ואין ליבואן יכולת להעמיס עלות זו על גבי המטען הנוכחי ונאלץ לממן את חוב המס מכיסו או להעמיסו על המשלוחים העתידיים.

 

בנוסף, מתווספים לקרן גם הצמדה, רבית וקנס פיגורים – אשר בגינם הסכום לתשלום הינו גבוה יותר.

 

הצמדה וריבית
מהותה של הצמדת הקרן ודרישת רבית הינה התאמת קרן חוב המס לערכיה הריאליים ביום הדרישה. כאשר שיעור הרבית עומד על 4% לשנה (רבית צמודה).

כדאי לדעת שניתן לסגור דרישות גרעון בפשרה מול רשויות המס - פשרה שבעקבותיה רשויות המס מוותרת על חלק מהקרן או על ההצמדה והרבית ומאפשרת פריסה למספר תשלומים רב. הדבר קורה במקרים בהם רשויות המס מעדכנות סיווגי עבר אשר טרם עדכונם, עשויים היו לתבוע בגינם הפרשי חוב ואין למקרים אלו השלכות עתידיות.

קנס פיגורים
קנס פיגורים מעניש את החייב אשר לא שילם במועד את חובו. בהוראות חוק מע"מ קנס פיגורים מוטל על אי תשלום וכן על אי הגשת דו"ח במועד. קנס הפיגורים מוטל בשיעור גבוה ביותר - 0.2% (ואף יותר) מחוב המס שבפיגור לכל שבוע של פיגור.

נקודת האור היא שבמידה והיבואן יוכיח תום לב לרשויות המס – לא ישלם קנס פיגורים. בתי המשפט מוסמכים לבטל קנסות פיגורים אם ימצאו שאכן נעשה אי-צדק עם החייב בהטלת קנס פיגורים עליו הנובע מתום ליבו של החייב.

על פי סעיף 3 לחוק, יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם:

(1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר.
(2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של חסר המס.
(3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.

יבואן אשר לא דיווח במודע בבסיס הדיווח על חוב מס שהיה נוצר לו היה מדווח, לא יוכל לפעול במסגרת סעיף 3 ולהשתמש בפטור. שכנוע רשויות המס כי תום לב היה בבסיס הדיווח הינו המפתח לקבלת פטור מתשלום החוב.

תשלום קנס פיגורים במקרה של חוב מס אינו ודאי שכן ראוי לדרוש מרשויות המס הבהרות בקשר למקור החוקי של דרישת קנס הפיגורים.

 

יואל אנסבכר הוא רואה חשבון וחונך במט"י ירושלים. עוסק בחשבות והנהלת חשבונות לחברות קטנות ובינוניות, ייעוץ בנושאי תזרים מזומנים ובניית תכניות עסקיות. וכן ביבוא עסקים מצרפת על ידי הקמת שלוחות מקומיות עצמאיות או בשיתוף פעולה עם יזמים מקומיים. ליצירת קשר:  polar@013.net

  

 לראש העמוד

 

 

---

 

ולתפארת מדינת ישראל       נתונים על היקף היצוא מישראל

 

 

        

 

היצוא לקולומביה גדל ב- 263% ובעיראק פועלים 27 יצואנים ישראלים. נתונים על היקף היצוא מישראל.

 

מתוך נתוני היחידה הכלכלית של מכון היצוא 

 

באופן כללי - מה היה לנו בחודש ינואר 2006

ארה"ב היתה במקום הראשון בהיקף הייצוא החודשי מישראל, והייצוא אליה הסתכם בכ-634 מיליון דולר בחודש ינואר 2006. (ללא יהלומים)

קולומביה נמצאת במקום הראשון בשיעורי הגידול החודשיים בייצוא מישראל, והייצוא אליה גדל בינואר ב-263% לעומת אשתקד, והסתכם ב-12.7 מיליון דולר.

 

במקום השני נמצאת ניו-זילנד עם שיעור גידול של 164%, ובמקום השלישי מצרים, עם גידול של 148%. הייצוא למצרים בינואר הסתכם ב-6.2 מיליון דולר.

 

הירידה החדה ביותר בייצוא הסחורות מישראל בינואר 2006 לעומת אשתקד היתה לרואנדה - ירידה של 81%, כאשר הייצוא למדינה הסתכם ב-1.5 מיליון דולר.

 

בייצוא לוייטנאם נרשמה ירידה של 59%. גם הייצוא ליוון ירד ב-45% והסתכם ב-13.1 מיליון דולר בחודש ינואר 2006.

 

 

יצוא מישראל לאיחוד האירופי - ברבעון הראשון של שנת 2006

ברבע הראשון של 2006 חל גידול של כ-1.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.1 מיליארד דולר.

יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבע הראשון של 2006 הסתכם ב-3.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של כ-8.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מכון היצוא מעריך כי בשנת 2006 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-9%.

בשנת 2005 ירד מספר היצואנים לאירופה המורחבת ב-10% לעומת השנה שקדמה לה והגיע ל-20,121 חברות (כולל יצואני יהלומים).

היצוא הגדול ביותר ברבע הראשון של 2006 הוא לגרמניה, המסתכם בכ- 340 מיליון דולר, לאחר ירידה של כ- 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אח"כ בריטניה עם 297 מיליון דולר והולנד עם 272 מיליון דולר.

באיטליה ובצרפת חלה עליה לעומת אותה תקופה אשתקד והיצוא למדינות אלה ברבעון הראשון של 2006 הגיע לכ- 215 מיליון דולר וכ- 204 מיליון דולר בהתאמה.

 

היצוא לספרד עלה בכ- 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-166 מיליון דולר.

מדינות האיחוד האירופי בהן חלה ירידה ביצוא ברבעון הראשון של 2006 לעומת אותה תקופה אשתקד הן מדינות סקנדינביה בהן היו ירידות של כ- 20% והיצוא לכל אחת מהן נאמד בכ- 25 מיליון דולר לרבעון זה.

 

 

ייצוא מישראל למדינות ערב

 

ברבע הראשון של 2006 חל גידול של כ-35% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-57 מיליון דולר.

 

נתונים אלו לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינה שלישית בהיקף של כ-3 מיליוני דולרים .

 

27 יצואנים ישראלים מייצאים כיום לעיראק - בעיקר לצבא האמריקאי (ציוד טלקומוניקציה ומכונות וציוד). הללו ייצאו לעיראק ברבע הראשון של השנה בהיקף של 320 אלף דולרים - עלייה של 46% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

בשנת 2005 הסתכם היצוא לעיראק ב-780 אלף דולר.

1,343 יצואנים ישראלים פועלים כיום בירדן - ירידה של 25% לעומת 2005.

 

מניתוח נתוני מכון היצוא מתברר כי היצוא לירדן ירד ברבע הראשון של השנה בכ-6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-26.5 מיליוני דולרים. עיקר היצוא - עץ, ריהוט, נייר ודפוס, מכונות וציוד.

 

בשנה האחרונה חל גידול של כ-110% במספר היצואנים הישראלים הפועלים במצרים. כיום פועלים 257 יצואנים במדינה זו.

 

ברבע הראשון של השנה חל גידול של כ-148.5% ביצוא התעשייתי למצרים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-26.5 מיליון דולר. עיקר היצוא – טקסטיל הלבשה ועור, כימיקלים וזיקוקי נפט.

 

הגידול למצרים מושפע כתוצאה מכניסה לתוקף של הסכמי ה- QIZ. בעקבות הפעלתו של הסכם ה-QIZ עם מצרים מופעל במכון היצוא מרכז לטיפול בנושא והוא מפעיל "קו חם" בין היצואנים ושגרירות ישראל בקהיר.

 

כמו כן, מכון היצוא נערך לארגון מפגש עסקים בינלאומי בין היצואנים הישראלים ליצואנים המצרים בספטמבר השנה.

מתוך ניתוח נתוני יצוא הסחורות החודשיים (ללא יהלומים) לפי מדינות שערכה היחידה הכלכלית של  מכון הייצוא. 

 

 

 לראש העמוד

 

 

---